ישובים חיוורים על כסאות מרופדים
נראים כאילו איזה נקרופיל בחר אותם, הם חיים, פניהם מאורכות במיוחד, תווי פנים מוזרים, נראים
.כמשובטים, אבל הם לא
לאחד מהם אוזן שמאלית הפוכה בצד הימני, שיערם מצהיב, לאחד מהם שיניים בולטות כמו לכלב ים
.והשיניים של האחרים שקופות
.לשני משמאל כף הרגל העצומה מבצבצת מתוך הברך
.לאחר מנז’ט סרוג ומפותל שמולבש על שורש כף ידו
. לרביעי כיסוי מפלסטיק שקוף גם כי עבר ניתוח להסרת קטרקט וגם בגלל מבנה הראש, הוא אפילפטי בעין אחת
.לקיצוני מבניהם פין מתכתי תותב שעון באלכסון
.הם משוחים בשמן שמישהו זילף מאנשים מתים
.חמישה אנשים
.החלל גדול, מלא בצינורות מוזרים, חלקם ישרים, חלקם כמו שרשור, הכל משומן ומבריק
.החלל אפלולי
.לא ברור לי מה עושה שם
.אמרו לי, שיש טיפול משולב של ניקיון הנפש
.מסכים אפורים ומסגרת ירוקה זוהרת שמאפשרת אלומת אור
.סקרנית. לפני הטיפול, מסתובבת בחלל, לא יודעת, אם מפחדת או שהתהליך הולך להיות מענג
.גלגלי המוח רצים כמו לפני ספרינט באולימפיאדה
.חליפות האנשים לבנות, מתוכן מוקרן אור אולטרא סגול
.מזכיר סרטים מוזרים
.לראשם תרבוש טליבאני ולסנטר מוצמדת זכוכית עם תאורה מוזהבת שמאריכה את הפנים, בדומה לבלון
.הדמיון משייט
.מישהו מסובב ידית של תיבת נגינה רפטטיבית וכשהקפיץ מסיים את תפקידו יש מוסיקה כנסייתית
.מסמנים לי לשכב על הברכיים שלהם
.מושחים אותי בשמן
.ריח מנטה חזק
.הם נוברים ועוברים מנקבובית לנקבובית
,למרגלותיו של בעל כף הרגל הגדולה מונח פרח צהוב גדול, מיובש ומפואר כיאה לכף רגלו
.בדמיונו הוא רואה שרגליו צומחות מתוך שדה צבעוני
ממלמל: שדה, שדה צבעוני, שדה צבעוני גדול
.המטפלים לא מסבירים לי מאומה ואני צריכה להתמסר
ממלמלים במקהלה בשקט, אולי עשו חזרות על המשפט הזה: זכית, דעי לך שזכית
.הם מוציאים סכין לנצט חופרים ושולפים לפי התכנית אזורים מסוימים
.הצוות הבכיר יותר עובר מדי פעם ובודק שהעבודה נעשית במדויק
.אצל יהודים, לפני שנקברים, עושים לאישה, גם אם היא בת 80 שטיפה פנימית, לוודא שלא נשאר זרע
.בטח איזה סוטה המציא את השטיפה הזאת
לתוך הרחבה נכנסת המתזמרת הראשית עוברת בין האנשים מתבוננת בי במבטיה החודרניים ובוחנת. מדי
.פעם מהנהנת בראשה
.לאקונית משהו
היא עוטה שמלה לבנה גדולה, נדמה שמתחת לקפלים יש שמיכות פוך שמכווצות בצורה מסוימת. השמלה
.מאד מנופחת. הלבן אמור לשדר חיוורון, תמימות, אולי שיממון אבל אני רואה בה מלא צבעים וזוהר
בעזרת כפות ידיה הגדולות היא מנערת באלימות את השמלה. אולי מנפה משם קמח לעוגה גדולה ואולי
.מחשבות
.גאה בעצמה
בקצה התחתון של השמלה כיסים, נדמה, שצריך מעלית כדי להגיע אליהם. מתוכם מבצבץ גבעול של שעועית
.וכך מכל כיס, כנראה יש שם מקווה של לחות
.מסמל את ההנבטה הראשונית והנקייה
.מרימה את ראשי מעט ומגלה שבכיסים מונחות אינפוזיות ומים
.על השמלה בקו עדין מצוירות שבע ליצניות
הן עוטות מצנפות לראשן. שש מהן מחוברות לרגלי המתזמרת וזאת שחובשת את המצנפת הכתומה מחוברת
.לטבור שלה
.מניחה בחזרה את ראשי על ברכי המטפלים וזה מרגיש כמו פס ייצור על ברכיים של אחרים
.זה מזכיר את הסרט צבא 12 הקופים
.צריכה להשקיע מאמץ כדי לא להחליק
.לחלקם יד יותר טובה, וחלקם עובדים עם הסכין בכבדות וזה מכאיב לי
.כיפת החלל נפתחת, גושים של צמר גפן לבן נפרשים לפניי
.ראשו של איינשטיין ללא פורמלין מרחף, מסמן לי פנים טובות כמו ירח מחויך
.סביבו אוסף של צנצנות מרחפות עם נוזלים, או צלחות פטרי עם בקטריות והפרשות
.כנראה מכין תזה, ושוב יקדים את העולם
.הפפיון שלו צמוד אליו, אך לא מחובר
.מרגיש כמו נצח
ניילונים, הרבה ניילונים עמוסי קפלים וחוטי זהב, אולי לבידוד, מדמיינת לי כיסים שדומים למעלית קטנה
.וחצאיות ארוכות במיוחד מחומר שקוף וגוף חשוף מתחתיהן
.המראות שמגיעים אליי מוזרים. לא ברור לי אם אני רואה נכון או שזה חלום בזמן ערות
מדמיינת את עצמי פוסעת בעירום כרקדנית עם מאוורר על הראש, אולי זאת תסרוקת נפוחה ומוזרה שאוגרת
.בחובה מחשבות, בית כנסת מפואר ומשטחי טקסטורות שמבדילות בין חטאים לקדושה וטוהרה
שמלה לבנה עצומה וכפות ידיים גדולות במיוחד, חליפות שחורות מהודקות, ראשים כרותים. כתמים נטולי
צורה ונזילות, הרבה נזילות מתוך פרימות, מתוך ארעיות. טיפות ארוכות מזהב צפוף מרוכז וזוהר מטפטפות
.מכל מקום ובתקרה אלפי קוקברות צוחקות בדומה לצחוקו של האדם, עורבים שחורים ועיניהם סקרניות
,משחקת עם הניילון, מנסה להסית ממני את כאב החדירה לנקבוביות. הופכת את הניילון למשטח עבודה
מניחה על הראש, מכסה את הפנים ומותירה חור מאורך להצצה כמו מתוך תעלת לידה. זורקת ממני את
החצאית שמתפרשת איך שהיא בוחרת והיא מייצרת השתקפות בצבע זהב מלכותי וצורות שאין אחת שדומה
.לרעותה כמו פתיתי שלג
למרות החיוורון ודיוקנאות שפניהם חפורים יש גם כתמים מאד צבעוניים שדרכם אפשר להרגיש את המבנה
.ואולי לשחק איתו ולעצב מחדש
.יש בי הרבה כתמים שצריך לנקות
.לנקות ולחטא
.הצוות הבכיר, ניגש ושואל אם רוצה הפסקה ? ואני מסמנת בראשי, שאכן
,מסבירים לי, שזאת ארץ אחרת, שעליתי במדגם, וחייבת את הטיפול הזה
.שזכיתי
.ניקוי עומק של נקבוביות הנפש; הם אומרים
.מתיישבת על כיסא, גם הוא משוח בשמן, מתבוננת מסביב
.מבינה, שאחרי הטיפול אהיה יותר קלה, המשקולות יוסרו מהגוף
?תוהה, האם זאת מציאות או חלום
